Black and White

שיחקתי עם כמה שירים שרציתי להשמיע, כשחלפה במוחי המחשבה: נהוג להשתמש במילה "צבעוני" מפעם לפעם כדי לתאר מוזיקה, אבל מה עם ההיפך?

לא שמעתי אף אחד מתאר שיר כ"שחור-לבן". טוב, לפעמים משתמשים במילה "אפור", אבל מבחינה אסוציאטיבית, זה לא בדיוק אותו דבר.

בכל אופן, המחשבה הזו הניחה את היסודות למיקסטייפ הזה, וגם לזה שאחריו, שיהיה צבעוני.

בצילום בשחור-לבן יש איזשהו עומק שלא קיים בצבע. צבע מושך המון תשומת לב. בהיעדר צבעים, יש למתבונן הרבה יותר שהות להתעמק בפרטים, במרקמים ובעומק השדה בתמונה.

תוסיפו לזה את הנוסטלגיה, כי פעם לא היה צבע, ופעם הכל היה יותר טוב (שזו אמירה צינית, אבל לא ריקה מתוכן, כי פעם לאמנים היו פחות אפשרויות, וככל שלאמן יש פחות אפשרויות, הוא מנצל טוב יותר את האפשרויות שיש לו).

ומה גרם לי לבחור דווקא בשירים האלה? ובכן, מבחינת הפקה, מורגשת בהם גישת אולד-סקול, פשוט אנשים ששרים בתוך חדר, עם גיטרה, פסנתר וכלי קשת, וכמו בשחור-לבן, יש שם מימד עמוק, מסתורי ואפל.

הייתי אפילו טוען שיש בהם איזו איכות קולנועית. אבל אל תשאלו אותי מה זה אומר..

–

להאזנה:
https://anchor.fm/dan-carpman/embed/episodes/Black–White-e2ua03

–

1. Low – Sandinista 00:00
          Drums And Guns 2007

2. Johnny Cash – God's Gonna Cut You Down 02:15
          A Hundred Highways 2006

3. Thurston Moore – Silver>Blue 04:48
          Trees Outside The Academy 2007

4. Eddie Vedder – Long Nights 10:29
          Into the Wild 2007

5. The National – Ada 12:54
          Boxer 2007

6. Charlotte Gainsbourg – In The End 16:39
          IRM 2009

7. Isobel Campbell & Mark Lanegan – The Raven 18:32
          Sunday At Devil Dirt 2008

8. Timber Timbre – Lay Down in the Tall Grass 23:19
          Timber Timbre 2009

9. Shearwater – Home Life 28:40
          Rook 2008

10. Cat Power – Where Is My Love 35:38
          The Greatest 2006