The Year 2011 – Part 2

פברואר 22, 2012 - Leave a Response

והנה הגיע זמנו של חלק ב' במסגרת סיכום שנת 2011.

אם חלק א' עסק באמנים היותר "עמוקים" שאני אוהב, הפרק הנוכחי יהיה יותר קליל ופחות מחייב.
בגדול, יש פה ייצוג של הצד היותר היפסטרי בטעם המוזיקלי שלי. זה אומר שאולי לא את כל האלבומים כאן אני אשמע גם בעוד עשר שנים, אבל כל אחד ואחד מהם הפתיע ושימח אותי השנה, וסיפק לי תקופה של האזנה כייפית (לפחות שבוע!) , ועל זה צריך לתת קרדיט.

אז זהו, כך נראית השנה החולפת מאיפה שאני עומד. כמובן שבשנים הקרובות אגלה עוד הרבה אלבומים מדהימים שיצאו ב2011, אבל אי אפשר להקדים את המאוחר, ולכל דבר בעולם יש את הזמן שלו, וכאלה.

 

1. The Vaccines – Wetsuit [00:00]
           What Did You Expect From The Vaccines? 2011

2. Real Estate – Green Aisles [03:43]
           Days 2011

3. Best Coast – Boyfriend [08:40]
           Crazy For You 2010

4. Cults – Walk At Night [11:03]
           Cults 2011

5. The Luyas – Too Beautiful To Work [14:05]
           Too Beautiful To Work 2011

6. Phantogram – Don't Move [17:39]
           Nightlife (EP) 2011

7. St. Vincent – Surgeon [21:51]
           Strange Mercy 2011

8. tUnE-yArDs – Doorstep [26:09]
           W H O K I L L 2011

9. Alex Turner – Piledriver Waltz [30:15]
           Submarine 2011

10. James Blake – The Wilhelm Scream [33:31]
           James Blake 2011

To download this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

The Year 2011 – Part 1

ינואר 12, 2012 - Leave a Response

באיחור קל אני מתכבד להגיש בזאת את הסיכום שלי לשנת 2011.

מכיוון שהיתה זו שנה עמוסה במוזיקה טובה, החלטתי לפצל את הסיכום לשני פרקים, שיהיו שונים זה מזה באופיים.

הפרק הראשון יוקדש לאמנים שיותר ריגשו אותי השנה, למוזיקה שנגעה בי ברבדים העמוקים יותר, ולאלבומים ששמעתי הכי הרבה השנה, ושכנראה ילוו אותי עוד שנים ארוכות.

אז בלי הקדמות נוספות, הבה ניגש ישר לעניין.

תהנו!

1. Anna Calvi – Desire [00:00]
           Anna Calvi 2011

2. Feist – A Commotion [03:48]
           Metals 2011

3. Timber Timbre – Too Old To Die Young [07:38]
           Creep On Creepin' On 2011

4. Other Lives – Desert [12:22]
           Tamer Animals 2011

5. Iron & Wine – Rabbit Will Run [16:30]
           Kiss Each Other Clean 2011

6. My Morning Jacket – You Wanna Freak Out [21:53]
           Circuital 2011

7. Fleet Foxes – Lorelai [25:01]
           Helplessness Blues 2011

8. Radiohead – Little By Little [29:09]
           The King of Limbs 2011

9. Low – Try To Sleep [33:28]
           C'mon 2011

10. Elbow – High Ideals [37:18]
           Build a Rocket Boys! 2011

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Americana

דצמבר 14, 2011 - 4 תגובות

אמריקנה הוא מונח שבא לתאר את ההתגלמות של "החוויה האמריקאית" באמנות ובתרבות. מדובר בביטויים של פולקלור ארה"בי – בצורתם הקלישאתית, האייקונית – כאשר אלמנטים של פטריוטיזם, נוסטלגיה וקיטש משמשים בהם בערבוביה.

גם במוזיקה משתמשים במונח אמריקנה, בתור תת-ז'אנר ששואב את השפעותיו ישירות מהסגנונות האמריקאיים השורשיים – פולק, בלוז, רוק'נ'רול ובעיקר – קאנטרי.
עם זאת, הקונוטציה דומה לזו של המונח המקורי, כי כידוע, קאנטרי לא בדיוק נחשב לסוגה-עילית, אלא לסגנון יותר עממי.

במיקס של היום בחרתי להתחקות אחרי רפרנסים למוזיקת קאנטרי בקרב אמנים שאני אוהב. אי לכך ובהתאם לזאת, הנוכחות של כלים כמו בנג'ו וגיטרת סלייד תהיה גבוהה מהרגיל.
חלק מהאמנים פה מגיעים "מתוך" הז'אנר, וניכר שהתחנכו על ברכיו, בעוד חלקם רק מבצעים לו מחווה – אבל כולם עושים זאת מספיק בחן ובמודעות עצמית, וזה מה שקובע.

1. Calexico – Two Silver Trees [00:00]
           Carried To Dust 2008

2. Other Lives – Old Statues [03:41]
           Tamer Animals 2011

3. Band of Horses – Way Back Home [07:41]
           Infinite Arms 2010

4. My Morning Jacket – Sec Walkin [11:02]
           Evil Urges 2008

5. Frazey Ford – Firecracker [14:29]
           Obadiah 2010

6. Great Lake Swimmers – The Chorus In The Underground [18:04]
           Lost Channels 2009

7. Wilco – Sky Blue Sky [21:17]
           Sky Blue Sky 2007

8. Brown Bird – Danger And Dread [24:33]
           The Devil Dancing 2009

9. Robert Plant & Alison Krauss – Killing The Blues [28:13]
           Raisin Sand 2007

10. Gillian Welch – Down Along The Dixie Line [32:17]
           The Harrow & The Harvest 2011

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Little Night Music

נובמבר 25, 2011 - תגובה אחת

האמת היא שתמיד היה לי קשה להתחבר לסיווג מוזיקה לפי הזמן ביום (בוקר, לילה) או העונה (קיץ, חורף). אני מניח שיש הרבה קריטריונים רלוונטיים יותר מאלה. אבל צריך להודות – ישנם סוגים של מוזיקה שהחשיכה אכן יפה להם.

היום מביא איתו רעש. רעש בעיניים, רעש באוזניים. בלילה, לעומת זאת, העולם שקט יותר, רגוע יותר, והזמן עובר לאט יותר. פתאום יותר קל לשמוע את המחשבות, ולהתמקד. החשיכה גם היא מחדדת את החושים, ומאפשרת לנו לקלוט דקויות שקצת נעלמות עם כל האור הזה.

שלא כמו היום, שמודד אותנו לפי מידת האקטיביות והפרודוקטיביות שהצלחנו לגייס, הלילה הוא סלחן, והוא יודע להעניק את החסד הזה – השהות – שכל כך נחוצה להקשבה.

לפי אלה ניתן להגדיר את המוזיקה הלילית: שקטה, קטנה, subtle – אחת המילים שהכי חסרות לי בשפה העברית – שילוב בין עדין ומרומז.

לילה טוב, וחורף קל.

1. Radical Face – Let the River In [00:00]
           Ghost 2007

2. Grizzly Bear – Ready, Able [05:09]
           Veckatimest 2009

3. Beth Gibbons & Rustin' Man – Romance [09:16]
           Out of Season 2002

4. Goldfrapp – Deer Stop [14:17]
           Felt Mountain 2000

5. Björk – Cocoon [18:13]
           Vespertine 2001

6. Thom Yorke – Atoms For Peace [22:34]
           The Eraser 2006

7. Lali Puna – Nin-Com-Pop [27:45]
           Scary World Theory 2001

8. White Hinterland – Huron [32:04]
           Kairos 2010

9. The xx – Shelter [37:13]
           xx 2009

10. Fever Ray – Keep the Streets Empty For Me [41:34]
           Fever Ray 2009

11. Blonde Redhead – My Impure Hair [46:56]
           23 2007

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Dreamland

נובמבר 2, 2011 - 2 תגובות

יש סוג מסוים של מיקסטייפים, שאותו אני אוהב לכנות בשמרנות "הז'אנר הפוסט-מודרני", ובו מותר לדלג בחפשיות בין סגנונות, תקופות, שפות ומקומות בעולם. כידוע, הטכניקה הזו לא מאד תואמת את האג'נדה שלי, אבל לפעמים, כדי להעביר תחושה מסויימת באמצעות מוזיקה, היא יכולה להיות מועילה. ואם תבקשו ממני לתאר את התחושה – ובכן, אני לא בטוח שאני יכול.

בהשאלה מעולם האמנות – זה משהו על התפר שבין סוריאליזם ואבסטרקט. אם להעזר בחוויה מן היומיום, הייתי אומר – חלום.
כן, אותם רגעים בחיים שבהם הכל אפשרי והכל בלתי אפשרי, התרחשויות אקראיות שלא ממש מסתדרות יחדיו, התבטאויות גולמיות של פחדים ומאווים לצד קרעי עלילה סתומים שרק לעיתים רחוקות מסבירים את עצמם בפני ההגיון המודע שלנו.
או אם יורשה לי לצטט את קאזו מבלונד רדהד:
"life was like a dream – a series of meaningless movement"
משפט שתחילתו היא הבטחה, וסופו הוא התפקחות כואבת.

בחרתי לתאר פה בכל זאת את הצד היותר "מואר" של החוויה. חלום ליל קיץ אם תרצו. לא חלום בלהות חלילה. סתם חלום סטנדרטי שכזה.
ועדיין – מטריד משהו. כי עם יד על הלב – באיזו תדירות יוצא לכם לחלום חלום שאינו מטריד?

1. Caetano Veloso – Dreamland [00:00]
           A Tribute to Joni Mitchell 2007

2. Animal Collective – Kids on Holiday [04:48]
           Sung Tongs 2004

3. The Books – Motherless Bastard [09:59]
           Thought for Food 2002

4. Vincent Gallo Cracks [13:34]
           When 2001

5. Sufjan Stevens – I Walked [16:41]
           The Age of Adz 2010

6. Portugal. The Man – Intermission [21:37]
           Censored Colors 2008

7. Jaga Jazzist – For All You Happy People [23:12]
           What We Must 2005

8. Robert Wyatt – On The Town Square [26:47]
           Comicopera 2007

9. Tom Zé – Barquinho Herói [31:59]
           Estudando A Bossa 2008

10. Big Lazy – Lullaby [31:59]
           New Everything 2002

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Great Britain

אוקטובר 1, 2011 - 3 תגובות

קצת כמו במרוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות, שהיה אחד מסמלי המלחמה הקרה, שוררת מאז שנות השישים תחרות בלתי רשמית בין הבריטים לאמריקאים בנושאי חדשנות, יכולת המצאה ואיכות במוזיקה.

באופן אישי, תמיד תפסתי את עצמי יותר כאנגלופיל, כנראה כי את החניכה המוזיקלית שלי עשיתי על תור הזהב של המוזיקה הבריטית (75'-67' פחות או יותר).
הבריטים, בתחושה, כאילו "היו שם קודם". המסורת הארוכה, האציליות המובנית, הקונטרסט הממכר בין קרירות אפרורית לאומץ ותעוזה, בין שמירה על הכללים לניפוץ המרהיב שלהם, גרמו לי להרגיש שיש שם משהו נעלה יותר.

לא יודע איך להגיד את זה, אבל תוך כדי הכנת המיקס הנוכחי הבנתי שבעשור האחרון, לאמריקאים היה יותר מה לתת לי מבחינה מוזיקלית. אולי הטעם שלי קצת השתנה, אבל מה שבטוח הוא שבארה"ב התרחש בּום יצירתי רציני ביותר בשנים האחרונות.
בכל אופן, המוזיקה הטובה שכן יצאה מבריטניה היא זהב טהור.

מדגם ממצה של הדברים הבריטיים שבאמת אהבתי בשנים האחרונות מגלה אסופה של אמנים שרובם הגדול החל את דרכו לפני עשור או יותר. כלומר, לא מדובר בדם חדש, אלא בדור של אמנים מבוססים ובוגרים, רובם כבר באלבום הרביעי ומעלה.

ראוי לציין – דווקא כן היו מגוון התרחשויות מרעננות בשנים האחרונות בסצינות האינדי, R&B, דאבסטפ, ניו-ווייב ותחיית הפוסט-פאנק (כן כן). אולי אזכה אותן בפוסט משל עצמן, ואולי לא.

 

1. Elbow – Mirrorball [00:00]
           The Seldom Seen Kid 2008

2. Arctic Monkeys– Cornerstone [05:42]
           Humbug 2009

3. Anna Calvi– Blackout [08:47]
           Anna Calvi 2011

4. PJ Harvey & John Parrish – Black Hearted Love [12:33]
           A Woman A Man Walked By 2009

5. Radiohead – Jigsaw Falling Into Place [16:49]
           In Rainbows 2009

6. Portishead – Magic Doors [20:47]
           Third 2008

7. Broadcast – Where Youth and Laughter Go [24:03]
           The Future Crayon 2006

8. Goldfrapp – Cologne Cerrone Houdini [26:39]
           Seventh Tree 2008

9. The Bees – Winter Rose [30:55]
           Every Step's a Yes 2010

10. Zero 7 (featuring José González) – Today [35:55]
           The Garden 2006

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Boys to Men

ספטמבר 10, 2011 - תגובה אחת

כזכור, בפרק הקודם אחד הצדדים באישיות שלי הבטיח לרעהו שהמיקסטייפ הבא יוקדש ליוצרים מהמין הגברי – כפיצוי או משהו מהסוג הזה. הוא גם ציין שאותו מיקס "יבוא בהפוכה", כלומר יהיה לא צפוי באיזשהו אופן, ואני יכול להסביר את כוונתו.

הדיבור על "גברים מול נשים" מכריח אותנו להתעסק בסטריאוטיפים נשיים מול גבריים, ומכיוון שכבר הכנסתי את עצמי אל הפינה הזו, הדרך שלי להתמודד עם הנושא היא לנסות לנגוד את הסטריאוטיפ, על מנת להחליש אותו כמובן.
לכן המיקס של היום סובב סביב תכונה שלא נחשבת לאחד מעיקרי הסטריאוטיפ הגברי – עדינות.

בחרתי בשירים ובאמנים שמייצגים בעיניי את הגבריות האחרת, המודעת לעצמה ולחסרונותיה, שהתגברה על המצ'ואיזם לטובת הרגישות, שאינה משדרת כוח ולכן היא מספיק חזקה בשביל להתקיים כאנדרסטייטמנט.

ממש כמו הנשים מהפרק הקודם, שהעוצמה והכריזמה נובעות מהן בצורה כל כך טבעית ובלתי מאומצת (ומבחינתי זהו שיעור בפרקטיקה פמיניסטית), אני חושב שהדרך הכי יעילה לערער על התבניות החברתיות שמגבילות אותנו התנהגותית, הוא להתנהג כאילו הן לא קיימות, ולא היו שם מעולם.

1. Alex Turner – Stuck On The Puzzle [00:00]
           Submarine 2011

2. Rufus Wainwright – Going To A Town [03:25]
           Release The Stars 2007

3. José González – Killing For Love [07:25]
           In Our Nature 2007

4. Sean Lennon – Dead Meat [10:24]
           Friendly Fire 2006

5. Andrew Collberg – The Water Fell [13:36]
           Andrew Collberg 2006

6. Andrew Bird – Sovay [17:40]
           Andrew Bird & The Mysterious Production of Eggs 2006

7. James Blake – Limit To Your Love [22:13]
           James Blake 2011

8. Patrick Watson – Wooden Arms [26:30]
           Wooden Arms 2009

9. Vincent Gallo – Honey Bunny [29:30]
           When 2001

10. Jim O'Rourke – Halfway To A Threeway [33:40]
           Halfway to a Threeway EP 1999

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Travelling Women

יולי 16, 2011 - 2 תגובות

(שיחה עם עצמי לקראת שחרור מיקסטייפ נשים)

– אח.. איזה יופי. איזה מוזיקאיות אדירות אחת-אחת..
– באמת מדהימות. אחת-אחת.
– כמה כשרון, כמה כריזמה, כמה סטייל..
– כן. באמת יפה
– יש פה כמה מהאמניות שאנחנו הכי אוהבים בעולם!
– אהמ, כן..
– מה אהמ כן..?
– לא, אני מסכים איתך..
– אז מה הבעיה?
– סתם, כלום
– נו תגיד..
– לא יודע, סתם, נראה לי שלערוך מיקסטייפ שכולו נשים, יש בזה משהו קצת.. סקסיסטי. אתה לא חושב?
– מה? איך זה סקסיסטי? זה בקטע הכי טוב שיכול להיות!
– כן, ברור, אבל מרגיש לי לא נכון לאגד קבוצה של אמניות טובות ומורכבות דווקא על בסיס זה שהן כולן נשים.
– לא יודע.. מיקסטייפ נשים. זה דבר די מקובל.. זה גם עם כוונה טובה!
– מה זה, סוג של אפליה מתקנת? זה באמת הכרחי בעינייך?
– אבל אתה לא רואה כמה יש להן במשותף?
– מה, ברמת הג'נדר?
– לא, אני אומר לך שזה בכל זאת מיקסטייפ שעוסק בז'אנר מסויים.
– כן, ז'אנר שיש בו גם גברים.
– נוווו.. מה הבעיה שלך? יש כזה סגנון שנקרא רוק נשי, ורציתי לשים עליו את הפוקוס.
– סבבה, אבל תחשוב על זה, יש בעולם כמעט אותה כמות של זמרות כמו של זמרים, ובכל זאת לא היית מכין מיקסטייפ "גברים".. אז למה?
– (חושב) ..   …  ….  אתה יודע מה? אין שום בעיה. אני מכין לך בנוסף גם מיקסטייפ גברים שיבוא לך בהפוכה.
– אוקיי. לא יודע אם זה יפתור לי את הבעיה, אבל זאת יכולה להיות מחווה נחמדה.
– זה יפתור לך את הבעיה.
– אוקיי..
– אל תחפור אחי.
– אוקיי..
– אז ביי
– ביי

1. St. Vincent – All My Stars Aligned [00:00]
           Marry Me 2007

2. Cat Power – Could We [03:44]
           The Greatest 2006

3. Feist – My Moon My Man [05:57]
           The Reminder 2007

4. Charlotte Gainsbourg The Songs That We Sing [09:06]
           5:55 2006

5. PJ Harvey – You Said Something [11:55]
           Stories from the City, Stories from the Sea 2000

6. Sophie Hunger – The Tourist [15:04]
           Monday's Ghost 2008

7. Hanne Hukkelberg – Cheater's Armoury [18:28]
           Rykestrasse 68 2006

8. Fiona Apple – Oh Well [21:57]
           Extraordinary Machine 2005

9. Scarlett Johansson – Falling Down [25:41]
           Anywhere I Lay My Head 2008

10. Bat For Lashes – Travelling Woman [30:26]
           Two Suns (2009)

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Folklore

יולי 1, 2011 - 4 תגובות

פולק זו מילה שאנחנו שומעים הרבה מאד כשמתארים לנו מוזיקה. למעשה, לפעמים נדמה שכמעט כל אדם שמחזיק גיטרה אקוסטית ושר את שיריו יגיד שיש פולק במוזיקה שהוא עושה, אפילו אם כל קשר בינה ובין הפולקלור שהניח את היסודות שלה לפני עשרות או מאות שנים – מקרי בהחלט.

לא שיש לי בעיה עם זה – טיבן של הגדרות להשתנות – אבל הפעם מעניין אותי להתחקות דווקא אחרי אלה שבמוזיקה שלהם אני באמת שומע רפרנס למוזיקת פולקלור.

וכשאני אומר פולקלור, אני מתכוון במקרה הזה לפולקלור האנגלי (כלומר, מאנגליה), והקלטי (שמקורו, בעיקר, באירלנד, סקוטלנד, ו-ווילס), וגם לזה האמריקאי, כל עוד זוכרים עד כמה הוא חייב את קיומו והתפתחותו לשני הראשונים. אחרי הכל, רוב המתיישבים הלבנים שהגיעו לאמריקה החל מהמאה ה-17, הגיעו מהאיים הבריטיים, והביאו משם את התרבות העשירה שלהם.

את השירים שלהלן אולי היה מתאים לשמוע בפאב המקומי של כפר קטן, או ליד המדורה ביום חג כלשהו. משהו בכתיבה ובהגשה מעניק להם את הניחוח העממי, כאשר הלחן והעיבוד לבטח מדברים בשפת הפשטות של הפולקלור.

גם כאשר הם כתובים בגוף ראשון (ולרוב הם לא), הם יותר מנסים להמשיל משל או לספר סיפור שדרכו יועברו הרעיון או החוויה,  מאשר לדבר ישירות על רגשותיו האישיים של האדם היחיד.

אולי זה האלמנט העיקרי שמבדיל בין המהות של כתיבת פולק לבין הכתיבה האישית יותר, שזכתה זה מכבר לכינוי הנייטרלי "סינגר-סונגרייטר".

1. Vetiver – Oh Papa [00:00]
           Vetiver 2004

2. Brown Bird – Muck and Mire [02:31]
           The Devil Dancing 2009

3. Bowerbirds – Dark Horse [06:52]
           Hymns for a Dark Horse 2007

4. Beirut – Elephant Gun [11:20]
           Lon Gisland EP 2007

5. Fern Knight – Lintworme, Pt. I [15:45]
           Music for Witches and Alchemists 2006

6. Rachel Unthank and the Winterset – Blue Bleezing Blind Drunk
          [19:10] The Bairns 2007

7. Faun Fables – I'd Like To Be [24:01]
           The Transit Rider 2006

8. PJ Harvey – Dear Darkness [27:14]
           White Chalk 2007

9. Timber Timbre – Demon Host [30:09]
           Timber Timbre 2009

10. Great Lake Swimmers – New Light [33:37]
           Lost Channels 2009

11. Fleet Foxes – Meadowlark [36:48]
           Fleet Foxes 2008

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"

Orange Glow

יוני 14, 2011 - 7 תגובות

עד כה התעסקנו בעיקר במוזיקה חדשה למדי, ואילו הפעם, ברשותכם, נחזור קצת אחורה בזמן. לא הרבה, בערך עשור – לימים שסביב פרוץ המילניום הנוכחי.

הפרק הזה יעסוק בפסיכדליה. בכל שיר כאן מצאתי משהו שמשמר את הרוח הפסיכדלית בצורה כלשהי, ומעניק לה פרשנות עכשוית.

מה זה פסיכדליה בכלל? כידוע, די קשה להסביר מוזיקה במילים, אבל אני אנסה לזרוק כמה אסוציאציות שעולות לי בנוגע לז'אנר:

1. מוזיקה שטבולה בריוורב עמוק, ליצירת האפקט הרחוק והספייסי, גיטרות עם טרֶמולו – לתעתע במוח, ומילים משונות, על התפר בין סוריאליזם ונונסנס.
2. מוזיקה שהכי טוב לשמוע בזמן שאתה מרחף בחלל החיצון.
3. מוזיקה שתגרום לך להרגיש כאילו אתה אכן מרחף בחלל החיצון.
4. מוזיקה שנעשתה על ידי אנשים שלקחו סמי הזיה.
5. מוזיקה שגורמת לך להרגיש כאילו אתה לקחת סמי הזיה.
6. מוזיקה שבאמת לקחת סמי הזיה.

זה לא מקדם אותנו הרבה. אבל לצורך העניין, בשביל לא להתפס לדיונים אקדמיים, אני הולך על אפשרויות 3 ו-5.

הז'אנר נולד באמצע שנות השישים, והתפתח בשתי סצינות חזקות ושונות – הבריטית והאמריקאית. אותי תמיד עניינה יותר הראשונה, ולכן גם מצאתי עניין בהרכבת המיקס הזה, ש80% ממנו מגיע מהממלכה המאוחדת.

ראוי לציין ז'אנר בריטי נוסף שהשפיע על רוב האמנים כאן – טריפ-הופ, שאמנם כבר היה אחרי שיאו באותן שנים, אבל המשיך להיות נוכח עוד הרבה אחרי כן, ואני מייחס אליו את הפן האלקטרוני בשירים האלה.

טיסה נעימה!

1. Elbow – Any Day Now [00:00]
           Asleep in the Back 2001

2. The Beta Band – Space [06:03]
           Heroes To Zeros 2004

3. Unkle – Unkle Main Title Theme [09:51]
           Psyence Fiction 1998

4. Gomez – 78 Stone Wobble [13:12]
           Bring It On 1998

5. Beck – We Live Again [17:25]
           Mutations 1998

6. Simian – Orange Glow [20:20]
           Chemistry is What We Are 2001

7. Broadcast – Unchanging Window [23:58]
           The Noise Made By People 2000

8. The Bees – Zia [27:35]
           Sunshine Hit Me 2002

9. Radiohead – In Limbo [31:31]
           Kid A 2000

10. Blonde Redhead – Anticipation [34:48]
           Misery is a Butterfly 2004

To save this mix, Right Click on me →  "Save Link As"